Warning: A non-numeric value encountered in /home/yoramgal/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5841

מהי פרואקטיביות?
מודל חדש לאדם היוזם

בדרך-כלל, התשובות הן:

– זהו סוג של יוזמה – להיות אדם יוזם.

– זו התנהגות יזומה שמהווה פעולת מנע.

– זו פעולה שבאה להקדים רפואה למכה.

ההגדרה במאמר זה מציינת פרואקטיביות בתור: השילוב הייחודי של להיות יוזם עם להיות פעיל.

מהם הביטויים של להיות פרואקטיבי?

1 . לחשוב קדימה מראש ולהיות בהיר עם מה שרוצה ליצור/להשיג.

2 . להיות זה שדוחף את הפעילות בכל צעד.

3 . להיות פעיל ביוזמה לאורך זמן: יוזם ופועל, פועל ויוזם, כך שהסביבה נדרשת להגיב.

שני הצירים של:

1 . אקטיבי – פאסיבי,

2 . יוזם – מגיב,

נותנים לנו מערכת צירים שבונה את המודל להלן, שבו, הפרואקטיביות הינה רביע אחד מתוך ארבעה.

חלון יוזמת הפעולה מציג ארבעה סוגי התנהגות בתוך מערכת צירים זו, כשהסוג המוביל הוא הפרואקטיביות.

1 . אפאתיות כבויה

הרביע הראשון משמאל למטה, הוא זה שבו האדם פאסיבי ומגיב: רמת הפעילות שלו נמוכה עד אפסית.

הוא גם אדיש בפעילותו וגם נמוך ברמת העניין לקדם משהו.

באופן ציורי, לא ניתן לצפות ממנו ליותר מאשר משיכת כתפיים.

ההצהרה המובילה שלו היא: "לא בא לי!".

אדם כזה, יתעדף את הרמה הרגשית-חושית על פני המערכת הערכית שלו.

2 . בקשה צנועה

הרביע השני משמאל למעלה, הוא זה שבו אדם שמתפקד ברמה נמוכה של פעילות, גם אם הוא בעל יוזמה.

היוזמה שלו נעדרת פעולה. הוא יותר רוצה לרצות מאשר רוצה לפעול ולקדם את הרצון שלו.

בגישתו לפעול, הוא יהיה אפולוגטי באופן ש"מזמין" שהזולת לא ייעתר לבקשתו. אין מספיק אנרגיה לפעולה.

הביטוי האופייני הוא יוזמה מאופקת: במקום להורות או לדרוש, הוא יעדיף לשאול בנימה מתנצלת, כמו אדם

שנעדר לגיטימציה פנימית לפעול, לדחוף ולקדם את מה שחשוב לו.

3 . ריאקטיביות

הרביע השלישי מימין למטה, ממקם את האדם ברמה גבוהה של אקטיביות וללא יוזמה רבה.

במקום זה נמצא מי שפועל במרץ, בעקבות קבלת הנחיה אותה הוא מבצע באופן פעיל או בעקבות אירוע בסביבתו. אדם כזה עשוי להיתפס כ"ראש גדול" וכנוטל אחריות. הוא ניחן ביכולת להגיב ולהתאים עצמו למצב.

במובן מסוים, זהו אדם הגיוני. זהו אדם שניתן לסמוך עליו שיבצע את שנדרש.

האדם הריאקטיבי, עם זאת, חסר את המרכיב היוזם. מדובר לרוב בבן אדם הגיוני שמסתגל לסביבתו. מולם, בני האדם חסרי ההיגיון, כפי שמציין זאת אומר ג'ורג' ברנרד שו, הוא זה שמנסה לסגל את סביבתו אליו – וזהו האדם הפרואקטיבי.

4 . פרואקטיביות

כדי לחולל משהו חדשני וליצור מצבים חדשים שלא היו קיימים קודם, נדרש מישהו שהוא ברביע הרביעי.

זהו האדם הפרואקטיבי – מדובר באדם שמשלב הדדית את שתי תת-המיומנויות הללו: יוזמה ופעולה.

הוא יוזם פעולה

הוא פעיל ביוזמה

הוא יוזם שוב ושוב

והוא פועל ביוזמה זו לאורך זמן.

אדם פרואקטיבי מעמיד את הערכים שלו במיקום גבוה יותר מאשר את רגשותיו.

הוא ער ונוכח לרגשותיו, אך מעדיף לנהל את הרגשות שלו במקום שאלו ינהלו אותו. את ניהול הרגשות, יבצע מתוך מערכת הערכים שבחר.

הפרואקטיביות במודל שמוצג, היא הפרדיגמה המובילה = נקודת המוצא לחיים אפקטיביים.

האם פרואקטיביות אפשרית רק כשיוזמים פעולות או גם בהתייחס לנסיבות?

האדם הפרואקטיבי עושה גלים, שהאדם הריאקטיבי יודע להגיב אליהם באופן פעיל.

כשאדם פרואקטיבי פוגש "גלים שמישהו אחר יצר", הוא שואל: "מהן החלופות שיכולות לקדם אותי במצב כזה?"

ואז, לא זו בלבד שהוא יוזם את הצעד הבא, הוא אף יפעל למנף את אותו מצב כדי ליצור ולחולל את מה שיקרה.

הפרואקטיבי הוא זה שמבין ושולט ברגשותיו, במקום לתת להם לשלוט בו.

חשוב לציין: האדם הפרואקטיבי נוכח לרגשותיו – הן עבורו מידע בעל ערך. האדם הפרואקטיבי, הוא אותו אדם שבוחר. הבחירה שלו היא הפעולה שתיתן ביטוי למה שחשוב לו ושהוא רוצה לקדם.

"מה אני יכול ליצור במצב כזה?" היא שאלת עבודה של האדם הפרואקטיבי.

לפעול מתוך הוויה פרואקטיבית – להיות פרואקטיבי כמיומנות מתמשכת – היא הדרך הטובה ביותר להפוך אותה להרגל. אברהם לינקולן היה הראשון שאמר: "הדרך לנבא את העתיד הוא ליצור אותו".

מה יש לקחת בחשבון באימון לפרואקטיביות?

1 . להכיר את ההתנהגות הזו ולקבלה כמיומנות מועדפת שיש לפתח כהרגל.

2 . להתאמן על תזוזה מפאסיביות לאקטיביות – להיות בפעולה.

3 . להתאמן על התנהגות של חשיבה קדימה: מה אני רוצה? מהי הפעולה שתבטא את רצוני ואז – לפעול כך.

4 . ליצור )להמציא ולהיות יצירתי בכך( כל דבר שיכול לקדם את המתאמן למטרת האימון שלו.

5 . לבחור מראש את הפעמים בהם יפעיל טקטיקה אחרת: ריאקטיביות, בקשה צנועה ואדישות מפוכחת.

6 . לנצל כל מצב כבסיס אפשרי למינוף.

7 . לתעדף פרואקטיביות כהרגל נשאף, שכל מחשבה מסיטה מהווה מחשבה מגבילה וכל סגנון אחר, מהווה

תופעת לוואי שיש לנהל אותה ולטפל בה.

ההזדמנות מהווה פתח קסום לפרואקטיביים. הפרואקטיבי יזהה הזדמנות ויזום מיד את היותו בפעולה.

אלו שההזדמנות לא דופקת על דלתם, אומר הקומיקאי והשחקן מילטון ברל, חייבים לבנות את הדלת שתאפשר את הגעת ההזדמנות.

ביבליוגרפיה:

Crant, J. Michael, (2000). Proactive Behavior in Organizations. Journal of Management. Vol. 26, No. 3, 435–462

Grant, Adam M. & Parker, Sharon K., (2009) 7. Redesigning Work Design Theories: The Rise of Relational and Proactive Perspectives, The Academy of Management Annals, (3) 317-375.

Grant, Adam M. Ashford, Susan J., (2008). The dynamics of proactivity at work. Research in Organizational Behavior , 28, 3–34.

גלי, יורם, ) 1998 (. פרואקטיביות צוותית. מקראה בקורס ייעוץ צוותי. המכללה הצבאית למדעי ההתנהגות.

קובי, סטיבן, ) 1996 (. שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד. הוצאת אור-עם.

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *