Warning: A non-numeric value encountered in /home/yoramgal/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5841

10 מודלים להתפתחות אישית ומקצועית

מודלים אלה הם כלים שימושיים למצבים שונים וסוגים שונים של פעולות. הבנה מעמיקה, קבלת החלטות, בניית תהליך עבודה, הנעת שינוי אישי או קבוצתי ועוד

אם הנכם מעוניינים בפרטים נוספים אודות מודל מסוים, בהפניה למאמרים או הסברים, מלאו את הטופס שכאן:

מודל המשולש הבלתי אפשרי

מודל קוגניטיבי שמסביר הומור (מצבי הומור, בנייה והתפתחות הומור)

כל הומור ניתן להסביר כמורכב משלוש צלעות, עם קשר בין הראשונה לבין השנייה, עם קשר בין השנייה לבין השלישית ועם פער בין השלישית לבין הראשונה.
הקפיצה מהשלישית אל הראשונה, מחוללת את ההומור.
היכרות עם המודל מאפשרת ליצור הומור במסגרות שונות.

מודל שלבי התפתחות הפרט בצוות

בהקבלה וללא תלות, בשלבי התפתחות הקבוצה/הצוות. (1995/2013)

קיימים מודלים שונים שמתארים את השלבים שקבוצה ושצוות עוברים.
זהו המודל הראשון (והיחיד, בינתיים) שמאפשר להבין את השלבים שהפרט בצוות עובר.
היכרות עם השלבים מאפשרת לפרט לדעת מה הוא צפוי לעבור, עם הצטרפותו לצוות כלשהו וכן, מאפשר לראש
הצוות להבין זאת ולדעת לנהל את הפרט בצוות, מעבר לניהול הצוות כולו.

אדרבא - עקרון ההיפוך

המסר המרכזי במודל: פעמים רבות הדרך הנכונה לפעול היא בדיוק ההפך מזו שבה אנו פועלים.

באופן פשוט זה להחליף פרדיגמה ב-180 מעלות (או כפי ש… אמרה: להחליף ב-360 מעלות 😊 )
המודל נשען על העיקרון לפיו העין רואה בעצם הפוך את מה שיש (עיקרון העדשה) והמוח הוא זה ש"הופך" את הראיה בחזרה.

מודל חלון העוצמה הפנימית (2008)

מודל הכוון לפיתוח מרחב הייעוד האישי והצוותי.
מבוסס על תמהיל של תחומי הלהט (passions) המובילים עם תחומי הכישרון (talents) המובילים.
הרעיון הוא שמרחב הייעוד (אותו מרחב שבתוכו נבנה ומתקיים הייעוד שלך), נגזר מהצלבה של הדברים שאתה מאוד אוהב עם הדברים שאתה מה-זה-טוב בהם.
המודל גם מסביר מה קורה אם יש דברים שאתה אוהב ואינך טוב בהם וכן, מה קורה עם יש דברים שאתה טוב בהם ועם זאת, אינך אוהב אותם.

קשת ההוקרה

חשיבות ההוקרה מוכרת ומקבלת ביטויים בתפעול השוטף, בניהול, בייעוץ ובאימון.

היכרות עם מודל קשת ההוקרה, מאפשר לפגוש תצורות שונות של הוקרה ולאור זאת:
לדעת מהו הסגנון האישי שלך במתן הוקרה (הדפוס הבולט שלך במתן מילה טובה לזולתך).
להכיר ולבחור תצורות אחרות ובאופן כזה, לשבח את דרך הפעילות שלך, לצד מקורות ההשפעה שלך על הסובבים אותך.

חלון הפרואקטיביות

הבנה מעמיקה לתבונת העומק של המושג  וגם: איך הופכים לפרואקטיבים.

הכרה בכך שאקטיביות היא ביטוי אפקטיבי יותר ברוב המקרים אל מול פאסיביות.
בהמשך, הכרה שיש שני סוגי אקטיביות עם מתח ביניהם: ריאקטיביות ופרואקטיביות.
המודל (המאמר) נותן את ההגדרה הנכונה יותר של מהי פרואקטיביות ולאור זאת, איך להיות כזה.

מודל שלושת מעגלי הזהות

הצגה חדשה ומשדרגת למושגים: be-do-have ולזיקה שביניהם (1978)

הרעיון הוא שבשונה ממה שמוכר באינטרנט ובעבודתם של מאמנים, הזיקה בין שלושת המושגים איננה ליניארית (שבה אתה מגדיר מי/מה אתה ומתוך כך, גוזרת את העשייה שלך ואז, מקבל את התוצאות שיש לך) אלא, מדובר בשלושה מעגלים שכל אחד מהם מגדיר אחרת את הזהות שלך: ה-הוויה מגדיר בליבה (במרכז המעגל) את מי/מה שאתה, המעגל הבא מגדיר את זהותך לפי מה שאתה עושה ולבסוף, הגדרת הזהות נשענת על מה שיש לך.
לאור זאת, כל אחד יכול לראות איפה הוא נמצא (בזהותו האישית ו/או המקצועית) בכל אחד משלושת המעגלים ואיך הוא יכול לתת מקום למעגלים שפחות באים לידי ביטוי.

DUEL

התשובה הייחודית ל-SWOT, שמהווה מודל לבחירה אסטרטגית.

הנחת העבודה היא שלא תמיד יש אפשרות לנתח את המצב ולאור זאת לקבוע את האסטרטגיה המועדפת. זאת, עוד יותר בתקופה שבה מרכיבי אי היציבות לא מאפשרים תכנון ברור וארוך-טווח.
המודל הזה מציע ארבעה מרכיבים שנשענים על מה שכבר קיים ובמכוונות להמשך התפתחות.
ארבעת המרכיבים הם: הרחבה (E), העמקה (D), שדרוג (U) ומינוף (L). זאת, כאשר כל אחד מהם מהווה מחד אסטרטגיית פעולה אפשרית ומאידך, סגנון מועדף על-ידי מקבל ההחלטות.

הרובד הכפול (double layer)

מודל שבו הנחת העבודה אומרת שכל מושג נושא בקרבו גם את הרובד השני, הפחות בולט, של אותו מושג עצמו.

מדובר בעקרון פשוט ועם זאת עוצמתי. דבר אחד הוא לפחוד. דבר שני הוא לפחות מהפחד עצמו. אופן הטיפול בכל אחד מהשניים שונה.
חיובית, נציין לדוגמא את הרצון להיות אופטימי. עקרון הרובד הכפול יציב את השאלה (הכפולה) לפיה: עד כמה אתה אופטימי לגבי יכולתך להיות אופטימי.

הדלתא החיובית

עקרון המשוב בכלל והמשוב החיובי מוכר וידוע.
כיום כבר יודעים שהתייחסות חיובית תורמת לדימוי העצמי, תורמת למוטיבציה ותורמת לתוצאות טובות יותר.
בין מושאי המשוב, אנו מבחינים בין שתי הבחנות בסיסיות:
זו ששייכת למי שמחזקים את התוצאות, את התפוקות, את ההישגים ומצד שני,
זו ששייכת למי שמחזקים את התשומות, את ההשקעה, את המאמץ.
לצד השיקולים השונים מתי ואיזה משני הנ"ל יש להעדיף, מוצעת ההבחנה השלישית:
הדלתא החיובית היא התנועה של ההתקדמות לעבר הכיוון המועדף והנשאף. לפי מודל זה, בנוסף להיבט אחר וחורג ממה שמכירים, התייחסות לדלתא (= למרווח בתנועה) כמושא לחיזוק, מהווה מנוף בעל ערך ועוצמה רבים יותר.
כך, אם ירדתי במשקל (יחסית אל השבוע שעבר, למשל), אז במקום להעריך את המשקל החדש מחד ובמקום להעריך את המאמץ וההשקעה שעשיתי, עדיף יהיה להעריך את התזוזה שהייתה בין שני המשקלים (קודם-נוכחי).